יום שבת, 27 באוגוסט 2011

יד זדונית חיבלה באתר הר הבית שלנו | הנזק עצום

http://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/35/11/41-qrYKhAYbRM.png
הר הבית שלנו | בית המקדש

פגיעה מכוונת : הערב מוצאי שבת פרשת ראה בין השעות 10:00 ל- 11:00 נמחק אתר "למקדש" בכתובת: www.lamikdash.blogspot.com | למעלה מ- 600 רשומות/דפים מלאי תוכן הלכו לאיבוד | כתבי האתר עובדים במלוא העוז לשחזר את החומר העצום שנמחק | הנזק עצום

ר' דוד בהר"ן | אתר בית המקדש 

הערב מוצ"ש פרשת ראה נמחק אתר/בלוג "למקדש" בכתובת www.lamikdash.blogspot.com 

נכון לשעת כתיבת שורות אלו לא ידוע ידו של מי במעל, כל היודע קצה חוט על הפרשה מתבקש לפנות למערכת האתר בדוא"ל:



המעבק להתפלל על הר הבית - הרב שלמה גורן זצ"ל


המאבק להתפלל בהר הבית

רקע היסטורי: על פי ספר הר הבית [משיב מלחמה כרך ד] של הרב שלמה גורן עמוד יב "עם התארגנות הצבאית הראשונה בירושלים המשוחררת והמאוחדת. החלטתי שהגיע הזמן לקבוע עובדות באיזור המותר לטמאי מת להכנס... התפילות ליד הכותל המערבי הן סמל לחורבן וגלות ולא של שחרור וגאולה. כי תפלות היהודים ליד הכותל המערבי החלו רק במאה השש עשרה. לפני זה היו היהודים מתפללים במשך מאות בשנים על הר הבית וכשגורשו משם התפללו על הר הזיתים מול שער המזרחי הנקרא שער הרחמים".

עמוד יג
"התחלתי איפוא לארגן תפלה בציבור בהר הבית, מבין קציני הרבנות הצבאית וחייליה, שנמצאו לפי תפקידם הצבאי במדרשה התורנית בקביעות במדרשה התורנית בהר הבית. יחד עם זאת קבעתי את נוסח התפילה המיוחד להר הבית, לאחר ברור הלכתי מקיף שערכתי בנושא זה... כל עוד רשומי המלחמה והנצחונות של צה"ל, היו טריים בלבם של שכינינו הערבים; הפחד בפני תוצאות המלחמה היה עדיין נסוך על פניהם של ההנהגה המוסלמית העליונה. בחששם שמא צה"ל שהיה בתחילה אחראי על כל השטחים החדשים ששוחררו, יעניש את הפורעים ויפטר אותם מעבודתם, החרישו, ולא הגיבו על ארגון התפלות שלי בהר הבית".

עמוד יד
"אני משוכנע, שאם היינו קובעים מקום לתפילת יהודים בהר הבית בתחילת שחרורה של ירושלים, היה דבר נקבע כנוהג לתפילות מסודרות ומאורגנות של יהודים בהר הבית באין פוצה פה... במסגרת תפקידה של הרבנות הצבאית הראשית, ערכנו ימי עיון ותפילות בצבור מסודרות בהר הבית – שחרית, מנחה וערבית. עם קריאת התורה בשבתות ובימי שני וחמישי ברחבת הר הבית עצמה, לפנים משער המוגרבים בסמוך למדרשה שלנו... בשנת תשכ"ז פרסמתי הודעה שאני מתכון לערוך בשבת נחמו בבוקר, תפלה המונית חגיגית על הר הבית. תוך הוראות איך להטהר לקראת עליה זו להר ה'... בתשעה באב תשכ"ז ערכתי תפילת מנחה לצבור מצומצם ברחבת הר הבית ממול המדרגות העולות מצד דרום לכיפת הסלע. במקום שמותר להכנס לשם לפי כל השיטות של הפוסקים. העליתי לשם ארון קודש עם ספר תורה, קראנו בתורה בפרשת "ויחל", כרגיל, עליתי בעצמי למפטיר והפטרתי בנביא ישעיה (נ"ה, ו) "דרשו ה' בהמצאו".

עמוד טו
"תפלת צבור זו במנחה של תשעה באב על הר הבית, עוררה הדים רבים בכלי התקשורת בארץ ישראל ובחו"ל. הכתבים היהודים העוינים את הדת במדינה, החלו בהסתה נגד היזמה שלנו לחדש את תפילת היהודים על הר הבית... הנה ביום ה' בבוקר שלפני שבת "נחמו", מודיע לי שר הבטחון בטלפון שעלי לבטל את התפלה ההומונית על הר הבית. הודעתי לו שאינני מוכן לעשות זאת. כי יש בתפלה זו כדי להחזיר את הרבונות היהודית הקדומה על הר הבית. הוא הודיע לי כי הוא מדבר מישיבת הממשלה, ונתבקש ע"י ראש הממשלה דאז בהסכמה הממשלה כולה, להורות לי לבטל את יזמת התפילות שלי על הר הבית . הודעתי לו כי אינני מוכן לכך".

עמוד כא
"תוך כדי הדיון במסגרת ממשלתית ודתית, על חדוש תפילות היהודים על הר הבית, ועל התכנית לבנות שם בית כנסת קבוע במישור הדרומי הפנוי. הודיע לי שר הבטחון להפתעתי הגדולה כי הוא החליט להעביר לוואקף המוסלמי את החסות והאחריות לכל הסדורים בהר הבית. הורה לי להוריד את המדרשה התורנית של הרבנות הצבאית הראשית מהר הבית ולהוציא משם את קציני הר הבית. מכאן ואילך, לפי דבריו, אין לרבנות הצבאית הראשית אחריות על הסדרים שם ויש להפסיק את ארגון התפילות של יהודים בהר הבית."
עמוד כה
המשטרה גם ניסתה להפריע בדרכים לא הוגנות את התפלה שלנו ב"מחכמה" ביום הכיפורים שנת תשמ"ד, מכיון ש"המחכמה" נמצאת כל הזמן תחת פיקוד צה"ל. נוהג הייתי לבקש מדי שנה אישור של הרמטכ"ל לעריכת תפילות אלו בתשעה באב וביום הכיפורים בחלק של הר הבית בקומה העליונה אשר במחכמה. גם לקראת יום הכיפורים תשמ"ד, קבלתי אישור מהרמטכ"ל ולשכת הרמטכ"ל העביר דרך אלוף פיקוד המרכז. ואכן בצהרי יום הכיפורים באתי כרגיל ל"מחכמה" עם צבור המתפללים הקבוע לתפילת מוסף של יום הכיפורים, בכניסה לשער "המחכמה" הודיע לי קצין של המשטרה שישנה הוראה מלשכת הרמטכ"ל, לא להרשות לנו להתפלל באולמות העליונים של המחכמה הממוקמים על הר הבית".

עמוד כו
"הקצינים של המשטרה לא הספיקו לעשות מעשה, עד שהרמטכ"ל בעצמו הופיע במקום ונדהם לראות ולשמוע על הקנוניא המכוערת של המשטרה, כביכול בשם לשכת הרמטכ"ל. הוא סילק את קציני המשטרה מן המקום בבושת פנים. והמשכנו להתפלל ב"מחכמה" למעלה בשטח הר הבית ומאז אינם מעיזים למנוע זאת מאתנו"

עמוד כז
"הסדר זה עם הנהלת בית הספר "עמריה", נמשך מספר שנים עד שנתחלף השלטון בישראל, ונתמנה שר בטחון שנושא הר הבית היה קרוב יותר ללבו. ואחרי מו"מ ממושך, קבלתי אשור לשפץ ולהכין שני אולמות כבית כנסת בחלק המזרחי של בנין

המחכמה, הממוקמת כאמור בצדו המערבי דרומי של שער השלשלת. שני האולמות האלה ממוקמים, כאמור לעיל, בצדו המזרחי של הכותל המערבי על הר הבית"

עמוד כט
"אין ספק שבמקרה כזה, כאשר קיימת סכנה להשתלטות נכרים על הר המוריה, מותר אפילו להכנס לשטח העזרה, כדי לא לתת להם חניה בהר ה', כי העליה של היהודים על ההר במצב זה נחשבת ככיבוש וחזקה ומניעת השתלטות זרים עליו".
.
עמוד לא
"לאור כל האמור, וכדי שלא יוכלו מסגירי הר הבית לגויים לתלות את הקולר ברבנים האוסרים לעלות לשם, החלטתי לחקור למדוד ולברר את ההלכות הקשורות עם הר הבית ומקום המקדש. לתחם תחומין המותרים והאסורים בכניסה. וכן לקבוע את סדרי הטהרה שיש לנהוג לפני עליה להר".

הרב גורן עם הרב קוק

דעת הרב דב ליאור שליט"א רב העיר קרית ארבע חברון

.
הרב ליאור מורא הוראה לשואלים:

שאלה:
האם מותר והאם יש ענין לעלות להר הבית היום?

תשובה:
לענ"ד וודאי שיש עניין לעלות להר הבית בזמנינו, ויש להסביר זאת מבחינה הלכתית ומבחינת החשיבות הלאומית והיהודית.

מבחינה הלכתית: ההלכה מבחינה בשלוש מחנות של קדושה בירושלים, כנגד שלושת המחנות שהיו במדבר, ובהתאם לכך יש את הדין של שילוח טמאים חוץ למחנות אלו, כל טמא ודינו. מחנה שכינה - שהוא מקום המקדש, ההיכל, העזרה, וכן מקום עזרת נשים והחיל מדרבנן. הוא מקום שאסור אף לטמא מת להכנס. מחנה לוויה - הר הבית כולו, אשר בו טמא מת מותר להכנס (למדים זאת מארונו של יוסף אשר שהה במדבר עם משה רבינו במחנה לוויה). ומחנה ישראל - היינו ירושלים כולה, אשר רק מצורע משתלח חוץ ממנה. ולזב ובעל קרי שטומאה יוצאה מגופם מותרים בה כי דינה כמחנה ישראל שהיה במדבר.
לכן בהר הבית חוץ ממקום המקדש מותר לטמא מת להכנס. אלא שעלינו לברר היכן עמד המקדש ולמדוד ולהבחין בין מחנה שכינה למחנה לוויה, הרב גורן זצ"ל בשעתו עשה מדידות, מתוך הנחת יסוד שהמקדש עמד היכן שכיפת הסלע היום, ומדד לחומרא על פי אמה של חזו"א וכן הסתפק האם האבן המצויה שם היום, היא אבן השתיה או מקום המזבח ומדד לחומרא על פי המידות הידועות במסכת מידות של אורך ורוחב העזרה ועל פי זה בכל שאר הר הבית מותר לעלות.
וזאת יש לדעת שחלק מהר הבית, בדרום היכן שעומד היום מסגד אל-אקצה (כיפת הכסף) וכן סמוך לשער השבטים בצפון הר הבית, אף שהוא בתחום הר הבית זה תוספת מאוחרת של הורדוס אשר לא נתקדשה בכלל מחנה לוויה ודינה כשאר ירושלים, לכן לאחר המדידות (שכל מי שעולה יברר היטב קודם איפה מותר ואיפה אסור) מותר לעלות למחנה לוויה, אלו דברים מפורשים ברמב"ם ואי אפשר לאסור את המותר.
וודאי שיש לנהוג בזהירות מופלגת משום שכניסה למקום האסור היא בכרת וזה איסור חמור שהרי קדושתו של המקדש במקומה עומדת. אבל לאחר הבירור היכן שמותר - מותר.

בנוסף לנ"ל העלייה להר צריכה להיות בכובד ראש על מנת להתפלל, ולא ללכת שם לטיול בעלמא, יש לנהוג קדושה ומורא מקדש בעלייה להר הבית, בנעלי בד וכיו"ב (ישנם ספרים שמפרטים את כל הדרוש כספר 'אל הר המור' וכיו"ב) , וכן לטבול כדין בהקפדה בלי חציצה ולוודא שהאדם לא טמא בטומאה חמורה ממת (זב, לכן גם אין להתיר לנשים לעלות שמא הן נידות וכו'). לסיכום יש להקפיד על כל דרישות ההלכה.

זאת ועוד, הקריאה לתפילה ולהקמת בית כנסת כבר נקראה לפני קרוב לשמונים שנה על ידי הרב טוקוצ'ינסקי זצ"ל בספרו 'הקודש והמקדש' אלא שאז היה זה כקול הקורא במדבר, אבל היום עלינו לחדש את הקריאה הזאת.

מבחינה רעיונית: משום שלא יתכן שבהר הבית הנקרא 'בית תפילה' 'כי ביתי בית תפילה יקרא' מקום התפילה המיוחד ביותר לעם ישראל, תל שכל פיות פונים בו, לא תותר תפילת יהודים! זהו אבסורד! המקום היחידי בעולם שאסור ליהודי להכנס ולהתפלל זהו הר הבית, זו חרפה שעלינו לשנות אותה, ולא לתת למצב הזה להמשך, וככל שיותר יהודים יתעוררו לפקוד את המקום, הדבר יאלץ את ממשלת ישראל ומשטרת ישראל לאפשר תפילה במקום. ההמנעות מדרישה זו מובילה לכך שמקום מקדשנו, לב האומה, נתון לשליטת זרים, (הערבים בניהול ה'ווקאף' המוסלמי בהר הבית), וזה בתוך בירתה של מדינת ישראל. לכן עלינו לעורר ולהתעורר על מנת שתוסר החרפה הזאת מעם ישראל.

ולענ"ד אחת הסיבות העיקריות שאנחנו סובלים את הייסורים היום זה בגלל הפקרת הר הבית ע"י רוב הציבור, (יש האומרים אסור כלל לעלות, ויש כאלה שהר הבית כלל לא חשוב בעיניהם), וראייה לכך מדברי הרמב"ן על התורה בפרשת קרח, שם הוא דן בכתוב בסוף ספר שמואל, שנאמר: 'ויוסף אף ה' לחרות בישראל' וכותב שם רש"י :איני יודע מדוע בא הקצף, דהיינו רש"י מחפש איזה פגם ולא מוצא, ועל זה בא ומבאר הרמב"ן שחטאם של הציבור בזמנו של דוד היה בכך שהיו אדישים לבניין בית המקדש, לא באו לתבוע ולדרוש את בניין הבית, אף שהמצב הבטחוני והכלכלי היו מצוינים ומשגשגים, לא התעוררו, והארון המשיך להיות ביריעה ולא בבית, אמנם דוד בעצמו התעורר לבניית הבית, אך נאמר לו שהוא אישית, לא ראוי לבנות את הבית, אך כותב הרמב"ן אילו הדרישה היתה באה מצד העם יתכן והיה נבנה אף בזמנו של דוד, מכאן רואים כמה חמור הדבר שנשארים אדישים לבניית הבית.

יהי רצון שנתעורר כולנו, במיוחד בימים אלו של אבילות על חורבן הבית, ונשוב בתשובת המשקל, וב"ה ייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

הרב דב ליאור בהר הבית (משמאל)
שאלה:

לפני כמה ימים, עלתה קבוצה חשובה של כ- 40 רבנים להר הבית, בקבוצה הנ"ל, הרבה רבנים הינם תלמידים של הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א. אתמול בערב, חווה הגאון הנ"ל את דעתו בפומבי בישיבת מרכז הרב, כי אסור לעלות להר הבית.

איך רבנים שהינם תלמידיו של הגאון הרב שפירא שליט"א עולים להר הבית, בניגוד לפסק של רבם שהוא גם לשיטתם גדול הדור? ולמעשה פוסקים הלכה נגדו, השאלה חריפה אף יותר שכן אותם רבנים טענו בזמנו (ובצדק) שמהרגע שהגאון הנ"ל פסק כי יש לסרב פקודה בגירוש, אסור להורות אחרת, ואיך היום אותם הרבנים עושים הפוך ממה שהם פסקו בעצמם?

תשובה:
הסתמכות על הגאון הרב גורן זצ"ל
זו שאלה נכונה, ביחוד לתלמידים. וודאי ידועים דברי הגמ' במסכת ע"ז דף ז. שאם נחלקו שני חכמים אחד אוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו. ובהמשך שם בשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל. אלא שכאן אנו מסתמכים על דעת הגאון הרב גורן זצ"ל, שאף הוא היה מגדולי הדור ופסק לאחר מדידת ההר, שמותר לעלות בטהרה להר הבית, במקומות שבוודאי אינם בגדר מחנה שכינה אלא מחנה לוויה. (ואף ישנם במתחם הר הבית כפי שהוא היום, מקומות בדרומו ובצפונו שהם תוספת מזמן הורדוס שאף לא התקדשו בקדושת מחנה לוויה, כפי שיפורט בהמשך).

הסברת הביסוס ההלכתי לעלייה להר הבית
והסבר הדברים: הרי הלכה פשוטה היא שטמא מת מותר ליכנס במחנה לוויה, כפי שלמדים בגמ' ממשה רבינו 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' – עמו במחיצתו. גם אין חולק על מה שכתב מרן הרב קוק זצ"ל בספרו 'משפט כהן' ועוד גדולי ישראל שאנו פוסקים כדעת הרמב"ם שקדושת המקדש מפני השכינה והשכינה אינה בטילה, וקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, והנכנס בזמן הזה למחנה שכינה יש בו איסור כרת. הם הדגישו זאת כנגד אלה שרצו לפסוק כשיטת הראב"ד שכתב שהנכנס שם בזמן הזה אין בו כרת. אלא שיש לחלק בין מחנה שכינה (היינו המקום בו היתה העזרה שבה גם ההיכל וקודש הקדשים, ומדרבנן גם עזרת נשים) לבין מחנה לוויה שהוא חלקו הגדול של הר הבית.

לאחר שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, ערך הרב גורן ועוד כמה רבנים מדידות. הם יצאו מנקודת הנחה ש"כיפת הסלע" עומדת על מקום שנקרא מחנה שכינה, ששם בזמננו אסור לעלות משום טומאת מת, שאין לנו אפשרות להיטהר. ומה שנקרא מחנה לויה - מי שטובל טבילה כהלכתה זה בסדר, שהרי טמא מת מותר ב"מחנה לויה" כנ"ל. מה גם, שחלק מהמתחם הוא תוספת מאוחרת של הורדוס ואפילו לא נחשב מחנה לויה, לדוגמא בדרומה של הרמה היכן שעומד "אל אקצא" וגם בצפון ליד שער השבטים. הרב גורן ועוד רבנים מדדו, הם לקחו בחשבון את גודל האמה (48 סנטימטר או 60 לדעת החזו"א). כמו כן, דנו לגבי "אבן זכרא" בכיפת הסלע, האם זהו מקום השיתין או מקום בית קודשי הקודשים. לקחו בחשבון את כל החישובים והספיקות, וכל מקום שהוא בספק אם הוא מחנה שכינה, לא עולים. משתדלים ללכת סמוך לכתלים, לא להיכנס לספק מחנה שכינה. אם סומכים על הרב גורן אחר שמדד, זה לא נקרא שחולקים על גדולי הדור היום. הרב גורן הוא אילן גדול שאפשר להסתמך עליו, כאן יש ביסוס הלכתי.

ההבדל בין פסק זה לבין הפסק נגד סירוב פקודה
מה שאין כן לגבי מה שאז פסק הגאון הרב שפירא ועוד גדולי ישראל בעניין "סירוב פקודה" הם הסתמכו על שיטת הרמב"ן שיש חיוב להילחם על ארץ ישראל, אסור להסגיר את ארץ ישראל לידי שלטון אחר, כפי שכותב הרמב"ן "ולא נעזבנה ביד זולתינו מן האומות או לשממה", הם פסקו על סמך ראשונים. ואלה שחלקו, לא נימקו בשום נימוק הלכתי למה מותר לעבור על דבר תורה, איך מותר להגלות יהודי מביתו להחריב את ביתו ולהסגיר שטח מארץ ישראל לידי מחבלים. ואם כן, זוהי פסיקה כנגד הדין.

החשיבות הציבורית דווקא היום לעלות
בזמנינו אנו ישנה חשיבות ציבורית לעלייה להר הבית. אם הציבור שלנו לא יעלה זה עלול להקל על המדינאים להסגיר את השטח לידי הווקף דה-יורה ודה-פקטו לגמרי. ולכן ישנה חשיבות של נוכחות יהודית במקום הזה כדי למנוע סחף בנקודה הזאת. אנו סבורים שגם גדולים שלפני עשרות שנים, בשעתו, הורו שלא לעלות, בנסיבות שנשתנו, נכון לעכשיו, גם הם היו אומרים כמונו. הרב טוקוצ'ינסקי בספרו 'הקודש והמקדש' חלק ה' קרא להקמת בית כנסת על הר הבית, לפני כתשעים שנה.

ובזכות ההתעוררות למקום המקדש, יתקיים לנו המשפט בסוף ספר הכוזרי 'ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה ישראל תכלית הכוסף'.

דעת הרה"ג שמואל אליהו שליט"א רב העיר צפת ובנו של הרשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א

עליה להר הבית

השאלה: שלום כבוד הרב. מדוע אסור ליהודים להכנס להר הבית(לפי ההלכה)? בברכה, בתודה מראש!

התשובה: אין איסור לעלות על כל הר הבית. יש איסור למי שהוא טמא להכנס לעזרה. ויש איסור למי שאינו כהן להכנס למקום הקודש - או לקודש הקודשים. בודאי מי שאינו טהור וגם אינו כהן שלא יכנס למקום הקודש. יש מקומות שבודאי מותר להכנס אליהם כיון שאינם קודש או קודש הקודשים ולא כל אחד יודע איפה הם.


לכן מי שרוצה לעלות להר הבית צריך שילך איתו מישהו שמכיר את המקומות ויודע להיכן מותר ולהיכן אסור.


לצערינו המצב הוא כל כך נורא בהר שהמוסלמים הורסים כיון שהם חושבים שזה שלהם וחולשת הממשלה מלמדת אותם שכדאי להם להיות אלימים. כמה שיותר - יותר יכנעו להם. גם בית המשפט העליון נכנע להם וגם המשטרה. הגרוע מכל שהם מציגים את חולשתם וכניעתם כחוכמה יהודית שאין למעלה ממנה. לכן חובת העליה היא יותר ויותר גדולה ויש בה בחינה מסוימת של "כיבוש".


למעשה הרבנות הראשית לישראל לא פסקה לעלות להר ולכן אני לא עולה אליו, כי אני לא אדם פרטי ואני רוצה להיות חלק מכלל ישראל.

אם אתה רוצה לעלות להר כאדם יחידי. עשה זאת על פי כללי ההלכה.


התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו
בתאריך ח´ אב ה´תשס"ג
מתוך האתר כיפה (http://www.kipa.co.il/ask/show/30313)

הרב טנדלר חתן הרב משה פינשטיין בהר הבית

הרב שפירא זצ"ל בשיחה עם הרב מלמד: ''אין לאסור את המותר''


הרב אליעזר מלמד ראש ישיבת ורב הישוב הר ברכה שאל את ר"י מרכז הרב הרב אברהם שפירא זצ"ל וקיבל תשובה "אי אפשר לאסור את המותר"

לצפיה בתשובה : http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=184
.
בתשובה לגולש באתר 'ישיבה - השער לעולם התורה', משיב הרב אליעזר מלמד ר"י הר ברכה ורב הישוב כי "מותר לעלות להר הבית ע"פ הדרכת אנשי משמר המקדש" בהמשך התשובה מתייחס הרב מלמד לדעתו של הרב שפירא ואומר כי "פעם שאלתי את הרב הגאון מו"ר הרב שפירא (זצ"ל) ואמר ש'אי אפשר לאסור את המותר"

התשובה כפי שמופיעה באתר 'ישיבה':

שאלה: האם מותר לעלות להר-הבית במקומות שבהן לכל הדעות לא עמד בית המקדש, כאשר הדבר נעשה בפיקוח אנשי משמר המקדש שמסבירים היכן מותר לדרוך וכיצד יש לעלות?
תשובה: מותר לעלות להר הבית על פי הדרכת אנשי משמר המקדש. ובמיוחד יש בזה ערך בתקופה זו, שיש תועלת בעלייה, לשמירת ריבונותינו שם. ואף הנמנעים אינם אומרים שאסור, אלא גודרים גדר, כדרך שגדרו גדולי התלמידי החכמים שבדורות הקודמים. ופעם שאלתי את הרב הגאון מו"ר הרב שפירא (זצ"ל) ואמר שאי אפשר לאסור את המותר, אמנם גם אינו רוצה להתיר. גם אבי מורי נוקט בעמדה זו, אבל אינו מונע מלעלות למקומות המותרים, אלא שסבור שהטוב ביותר הוא לסגור את הר הבית בפני כולם, ולשומרו כך עד בניין בית המקדש במהרה בימינו.
.
לצפיה בתשובה : http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=184
הרב מלמד: שמע מפיו של הרב שפירא זצ"ל

דעתו של ראב"ד העדה החרדית הגאון הגדול רבי ישראל יעקב פישר זצוק"ל


דעתו של רבי ישראל יעקב פישר זצוק"ל - ראב"ד העדה החרדית

.
מתיר באופן חד משמעי כניסת יהודים להר הבית כיום

.
מתוך: שו"ת אבן ישראל חלק ט' סימן קס"ג




הועתק מתוך הספר שו"ת אבן ישראל להרבי ישראל יעקב פישר זצוק"ל חלק ט' סימן קסג